ABOUT

לעולם התכשיטים הגעתי ״בטעות״.

מילדות – החלום הגדול שלי היה להיות מעצבת פניםכל דבר שהיה קשור לליצורלצייר, לעצב ולפסל תמיד היה ה Cup of tea שלי. תמיד נמשכתי לזה, תמיד
התעניינתי בזה, זה תמיד היה מסביבי בביתבחוגיםבבית הספר.

כשסיימתי צבא החלטתי שאני מגשימה חלום ונרשמתי ללימודי עיצוב פנים.
לא הרבה זמן עבר עד שהרגשתי שזה פשוט לא זורם לי, שזה לא חלק ממני, שזה נהיה רחוק ממני.
בתור ילדה בעייתית עם קשיי למידה חוויתי משבר ענק! החלום שלי
התנפץ לי… לא הבנתי מה אני עושה עם החיים שלי.

באותה תקופת משבר עברתי לגור עם גיל שלימים הפך לבעליהוא חזר מחופשה באיטליה עם כמה צמידים כמזכרת לחלק לחברים. כשכל הצמידים שהוא חילק במתנה נגמרו – שאלו אותו איפה אפשר להשיג עוד. הוא חזר הביתה באותו היום ושאל אותי ״מאמי – למה שלא תתחילי לעצב תכשיטיםיש לך את התשוקה ואת היכולות! תנסי – מקסימום תצליחי!״.

״תכשיטים? אני? מה עובר עלייךפלאייר אני לא יודעת להחזיק״ ופשוט צחקתי לו בפנים.

אחרי כמה ימים שבהם הוא לא עזב אותי, נכנעתי והלכנו יחד לחנויות יצירה. נכון שבסרטים מדברים על אהבה ממבט ראשון? אז אני ותכשיטים. מהרגע שנכנסתי לעולם הזה לראשונה הרגשתי שזה זה – ושעל זה אני לא מוותרת. עברתי חנות חנות והתחננתי שילמדו אותי את הבסיסהלכתי לספקים,
קניתי חומרים והתחלתי.

עשיתי וטעיתי, בניתי וקרסתי, הפסדתי ולפעמים קצת הרווחתי. עד שקיבלתי את ה״כן״ הראשון שלי עשרות אמרו לי ״לא״. חלק בכלל התעלמו ולא ענו, אבל לא נשברתי. ההפך. זה נתן לי את הדרייב להמשיך ולהשתפר וללמוד. אז נרשמתי ללימודי צורפות בשנקר. רציתי לדעת עוד. כשסיימתי
לקחתי עוד קורס ועוד קורס ועוד קורס. כמו ילד בחנות ממתקים. שעווה, פיסול, תכשיטנותמידולגמולוגיהשיבוץמה לא?

השתפשפתינכשלתיעליתיהתרסקתי. זה לא מנע ממני להמשיך לנסות והיום אני מרגישה שדי הצלחתי :)

במשך שנים עבדתי על שולחן עקום מאיקאה עד שיכולתי להרשות לעצמי לקנות שולחן צורפות אמיתי.
והיום, בסטודיו שלי, על שולחנות צורפות אמיתיים (ולא עקומים 😂) עובדות צוות הצורפות שלי ואני. כולנו יחד מייצרות תכשיט תכשיט בהתרגשות ענקית כאילו זה התכשיט הראשון שלנו.

תנסו מקסימום תצליחו 

תודה שהצטרפתן למסע שלי ואני מקווה שתהנו ממנו כמוני.

אוהבת,
יובל.